איך מתקבלים לתוכניות ה-MBA המובילות בעולם?

מאת גילעם לוי*, מרכז השירות Aringo.co.il

כדי להתקבל לאחת מתוכניות ה-MBA המובילות בעולם יש להגיש "בקשת קבלה" (אפליקיישן), על פיו מחליטה ועדת הקבלה אם התקבלת. ל"אפליקיישן" שבעה רכיבים. תמיד שואלים אותי - כמה חשוב כל רכיב? הנה התשובה.

מתוך מאות ישראלים החושבים על MBA בתוכניות המובילות בעולם בכל שנה, רק עשרות זוכים לבסוף להתקבל לתוכניות אלה. אחת הסיבות לכך היא תהליך הקבלה הייחודי והסלקטיבי בו נוקטות התוכניות המובילות. למרכיבים השונים של תהליך הקבלה הנ"ל אין "משקלים" רשמיים וקבועים מבחינת חשיבותם. עם זאת, אחת השאלות הנפוצות ביותר של מועמדים היא "עד כמה חשוב מרכיב כזה או אחר"?

ובכן, להלן משקלים "סבירים" כדי לסייע לך לקבל מושג כללי על שיקולי הקבלה.

1. מסמך "הסטוריה אישית" ו/או קורות חיים: 15% משיקולי הקבלה.

תוכניות ה-MBA המובילות דורשות בדרך כלל גם מסמך "הסטוריה אישית" (אותו מזינים באתר ההרשמה של האוניברסיטה) וגם מסמך קורות חיים (המשמש גם את תהליך הראיון).

את המסמכים הנ"ל, כמו את שאר ה"אפליקיישן", ניתן להגיש מחדש אחת לשנה.

2. המלצות: 15% משיקולי הקבלה.

מרבית התוכניות דורשות 2 המלצות. בדרך כלל הציפיה היא לממליצים שמפקחים או פיקחו על עבודתך (גם הצבא נחשב למקום עבודה בהקשר זה). הרוורד וסטנפורד דורשות 3 המלצות, כאשר סטנפורד דורשת כי אחת ההמלצות תהיה מקולגה עימו עבדת בצוות.

3. חיבורי הרשמה: 20% משיקולי הקבלה.

מרבית האוניברסיטאות דורשות שתגיש 3-6 חיבורים במסגרת ה"אפליקיישן" שלך. החיבורים הם מאמרים קצרים בהם תענה על שאלות כגון: "מהו ההישג הגדול ביותר שלך?", "מהן תוכניותיך המקצועיות לעתיד?", "מהם החוזקות והחולשות שלך כמנהיג?". השאלות שונות מאוניברסיטה לאוניברסיטה, אם כי ישנן שאלות רבות שחוזרות על עצמן.

4. ציון מבחן ה-GMAT: 20% משיקולי הקבלה.

מבחן ה-GMAT הינו מבחן בינלאומי באנגלית ובמתמטיקה. מעל 90% מהמתקבלים הישראלים לוקחים קורס הכנה למבחן ה-GMAT. בתוכניות MBA המדורגות בין שלושים הראשונות ממוצע ה-GMAT של המתקבלים הינו סביב 670 (לשם קנה מידה, כיום אין תוכנית ישראלית המדורגת בין מאה המובילות בעולם). עם זאת, בכל שנה מתקבלים להרוורד, לדוגמא, עשרות מועמדים עם GMAT של 590-650 ונדחים מעל מאה מועמדים עם GMAT של 750 ומעלה. את ה-GMAT ניתן לעשות מחדש אחת לחודש (בדרך כלל יילקח בחשבון הציון הגבוה ביותר בלבד).

5. ציוני התואר הראשון: 20% משיקולי הקבלה.

בדרך כלל, המקום היחסי בשכבה (למשל: 40% עליונים) הוא נתון חשוב מבחינת ועדת הקבלה. פחות חשובה (במקרה של ישראלים) זהות המוסד בו קיבלת את התואר. בתוכניות המעטות בהם ישראלי קורא את האפליקיישן של ישראלים (למשל: Kellogg בשנה שעברה) חשיבות גבוהה יותר (באופן משמעותי) לזהות מוסד הלימודים. כנ"ל גם במקרים בהם מבצע ישראלי את שלב הראיון. לתחום התואר חשיבות נמוכה בדרך כלל.

6. ראיון קבלה: 10% משיקולי הקבלה (אם הראיון בוצע לפני הגשת הבקשה. אחרת, 20% ויותר).

מרבית בתי הספר מחליטים לאחר סינון ראשוני של בקשות הקבלה אם לזמן אותך לראיון. מיעוטם של בתי הספר דורשים שתעבור ראיון (בארץ, בקמפוס או בטלפון) עוד לפני שתגיש את הבקשה. משקל הראיון גבוה במקרה הראשון, ונמוך יותר (סדר גודל של 10% להערכתי) במקרה השני.

7. ציון מבחן ה-TOEFL (מבחן אנגלית).

ברוב האוניברסיטאות ישנו ציון סף מסוים שכדאי לעבור. אם עברת את הסף, הנע בדרך כלל בין 240 ל- 270 עבור מבחן ה- CBT, ובסביבות ה-100 עבור מבחן ה- IBT, אזי החשיבות של הציון עצמו נמוכה.

בכל מקרה, כדאי לזכור כי בתהליך הקבלה לתוכניות המובילות בעולם, המוטיבציה, הנחישות והמחוייבות לתהליך מועילה לא פחות מנתוניו היבשים של המועמד. בהצלחה!

* גילעם לוי היה חבר בועדת הקבלה של וורטון לתוכנית ה-MBA.

בעבר הוא התקבל לתוכניות ה-MBA של הרוורד, וורטון ואינסאד.

גילעם מנהל את השירות Aringo.co.il.

העתיד שלך מתחיל כאן!

השאר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ חינם