סטודנט ישראלי ב"אינסיאד": "השנה אני מעריך שרק כ-20% מהמתמחים קיבלו הצעות עבודה של ממש"

14 ישראלים לומדים השנה ב"אינסיאד" הצרפתי - אחד מחמשת בתי הספר למינהל עסקים הטובים בתבל ■ שכר לימוד של 50 אלף יורו בשנה אמור היה להבטיח להם כרטיס כניסה למועדון המיליון דולר ומעלה - אבל בעידן של אחרי משבר דברים נראים אחרת ■ בין בוגרי בית הספר בארץ, אגב, ניתן למנות את מנכ"ל נייס חיים שני, יו"ר HOT איז'יה צ'יצ'יק ומנכ"ל בזק לשעבר אמנון דיק

12:03 | 25.12.2009 | סיון פיינגולד דה-מרקר

הפרבר הפריזאי המנומנם פונטאנבלו לא מסגיר את עוצמת הליבה שנמצאת ממש במרכזו, קשה לדמיין את עולם העסקים של היום מבלי בית הספר הגבוה אינסיאד שמקפיץ את פונטאנבלו לתוך היכל התהילה של מקדשי עולם העסקים בעולם. ככה זה כשאתה אחד מחמשת בתי הספר למינהל עסקים הטובים בתבל (בצוותא עם וורטון והאורווד), כזה שהצמיח בוגרים רבים שהשתלטו על מישרות ניהול חשובות ברחבי העולם.

למרבה הצער, ולטובת קוראינו שעודם מקיזים את דמם על השולחנות ברקאנטי, את המיתון לא ממש מרגישים במקומות כאלה, שכר הלימוד נותר גבוה (50 אלף יורו לתוכנית ה-MBA שאורכת כשנה), והתחרות על כל כיסא פנוי גם היא מרקיעה שחקים. אסף נבות, סטודנט ישראלי באינסיאד מספר כי ציון ה-GMAT הממוצע הדרוש לקבלה של הסטודנטים בבית הספר קפץ בכ-22 נקודות רק בשנה האחרונה.

את השקט היחסי ששורר בקמפוס מחריד מדי פעם צלצול פעמון אימתני, מדובר בפעמון שנמצא באמצע המסעדה המרכזית של המקום, ובכל פעם שסטודנט נכשל במבחן קבלה, הוא הולם בו בחוזקה. אז נכנס לפעולה הסטודנט שנמצא ליד אותו חסר מזל ומזמין אותו לבירה. "המרוץ בראיונות הוא לא פשוט, והפעמון משרה אווירה קצת אחרת, בלי פוזה. רק אתמול תוך כדי שיחה באיזור שמעתי חמישה צלצולים", אומר נבות.

האנגלית אולי שולטת בכיתות הלימוד, אך כשיוצאים החוצה, בליל שפות נשפך מכל עבר, בניגוד לבתי הספר המובילים בארה"ב, אינסיאד הוא בית ספר בינלאומי לחלוטין ולאף מדינה אין בו רוב, אפילו לא לצרפת, אבל הצרפתים לא ויתרו על הכל, השם אינסיאד הוא ראשי תיבות בצרפתית שמשמעותם "המכון האירופי למינהל עסקים", בנאלי, אבל בצרפתית.

השנה, לרגל חגיגות ה-50 לבית הספר, נהנים חברי המוסד להתרפק על ההנפקות המוצלחות שלהם לעולם העסקים. רשימת הבוגרים של בית הספר כוללת מנכ"לים בכירים כמו אדם גולדשטיין, מנכ"ל רויאלן קריביאן אינטרנשיונל, פטריק ססקאו, מנכ"ל יוניליוור לשעבר, מריוס קלופר, מנכל BHP בילינגטון - אחת מחברות הכרייה הגדולות בעולם. בין בוגרי בית הספר בארץ ניתן למנות את חיים שני, מנכ"ל נייס, יו"ר HOT איז'יה צ'יצ'יק, מנכ"ל מעברות יגאל גלי, מנכ"ל בזק לשעבר, אמנון דיק ויואב שלוש, נשיא סאטקס לשעבר.

אבל דומה שמשהו השתנה בקמפוס היוקרתי, שכר הלימוד אמנם נותר גבוה, אבל במקום התמודדות עם הצלחות והדרך לתהילה, מנסים עכשיו להתמודד עם קשייו של המיתון העולמי, מה שגם אומר, שבניגוד לעבר, תואר באינסיאד לא מבטיח אוטומטית כרטיס כניסה למועדון המיליון דולר ומעלה (שכר בשנה). "המשבר העלה קשיים חדשים כאן", מספר נבות, אחד מבין 14 הישראלים שלומדים כאן, "סטודנטים רבים במגזר הבנקאות מתמחים בקיץ בבנקים המובילים כדי לקבל הצעות עבודה לאחר מכן, השנה, אני מעריך שרק כ-20% מהמתמחים קיבלו הצעות עבודה של ממש".

איתי מרון, סטודנט ישראלי נוסף, מספר כי בשנה שעברה היתה היסטריה לא קטנה כאשר הסטודנטים החלו לחפש עבודה, רבים מהם לא מצאו מקום עבודה חדש ונאלצו או לחזור הביתה או להסתפק במשרה ברמה נמוכה יותר. השנה המצב כבר יותר טוב, הוא אומר, אך עדיין, הסטודנטים מתרוצצים בלחץ מראיון לראיון. "זה עוזר שאנחנו מרגישים מעורבים במה שקורה בחוץ, מוסיף מרון, "כמעט כל המרצים כאן עובדים במקביל גם בחוץ, והם מביאים איתם את הניסיון והדוגמאות האמיתיות לכיתה, כך שאנחנו מקבלים ערך מוסף מעבר לתיאוריה היבשה יותר".

"בתי הספר למינהל עסקים לא אחראים למשבר בעולם"

הניגוד הבולט בין פאריס שוקקת החיים לבין פונטנבלו, העיירה הרגועה והשקטה בה שוכן בית הספר, מעלה תהיות גם בנוגע לאווירה הלימודית - האם הסטודנטים והמרצים כאן מודעים לעובדה שישנו משבר המתחולל בעולם? או שמא הם חיים במעין בועה עסקית משלהם ולא לחינם עומדים בתי הספר למינהל עסקים בראש התקפות רבות הטוענות כי לא רק שתרומת תארי ה-MBA מוטלת בספק אלא יותר מכך, ישנה אשמה לא מבוטלת על בתי הספר הללו בגרימת המשבר.

"אני לא קונה את האשמה הישירה המוטחת בתי הספר למינהל עסקים כאילו הם אחראים למשבר הכלכלי בעולם", אומר פרופסור קרייג סמית', ראש מחלקת אתיקה ואחריות תאגידית וחברתית באינסיאד, "אפשר לומר שבתי הספר הללו, בגלל התכנים שהם מתמקדים בהם ובגלל הערכים שהם משרים, אכן תרמו להתפתחות המשבר. במובן בלתי ישיר זה, יש להם אחריות מסויימת", אומר סמית'.

סמית' מציין כי ישנו כיום דגש רב על בחינת תוכנית הלימודים באינסיאד והתאמתו למצב כיום בעולם העסקים: "כרגע אנחנו מנסים להבין האם בעצם יש חוסר פרופורציה של הדגשים שניתנים בתוכנית הלימודים: מה זה בעצם עסקים, או מה זה בעצם אומר להיות מנהל, וכמובן, אחד הנושאים המשמעותיים ביותר - מיקסום רווח בעלי המניות בחברה". המחויבות של המנהלים לבעלי המניות שלהם היא חשובה ואין לפקפק בכך, אומר סמית', אבל לעיתים הסטודנטים יוצאים מהכיתה כאשר באופן מוטעה, זהו הדבר היחיד החשוב. כאן יש בעיה, גם כיום.

אתה יכול לזהות נושאים שנלמדו לפני המשבר ואולי עכשיו, לאור המשבר, ישונו בתוכנית הלימודים?

"שינוי תוכנית לימודים הוא דבר איטי מאוד. אמנם הוספנו תכנים על אתיקה עסקית אבל אם נתמקד כאן במחויבות לבעלי המניות, המסר הטבוע לעיתים אצל התלמידים הוא כי בעלי המניות הם הדבר הכי חשוב בניהול, למרות שזה לא מה שהמרצים מלמדים, זה בהחלט משהו שקשה להשתחרר ממנו".

בשנה האחרונה הועלתה הצעה בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הארווארד בארה"ב, ליצור קוד אתי לבוגרי MBA שייחייב אותם לאתיקה מקצועית. כל זאת, כאמור, לאחר חשיפת שחיתויות רבות מצד מנהלים בכירים שבעצמם הינם בעלי תואר MBA והתחושה הכללית בציבור כי בוגרי MBA אינם מחויבים לדבר מבחינה עסקית ולוקחים סיכונים גדולים מדי.

לפרופ' סמית' אין מילים חמות במיוחד על הקוד המדובר, אך הוא מציע חלופה בצורת אכיפה אקדמית. "אני חושב שרעיון הקוד הוא מושך אך יש לי כמה הסתייגויות לגבי איך אפשר בעצם להוציא את זה לפועל".

מספר סטודנטים שדיברתי איתם בנושא זה טענו שהם לא חושבים שניתן להוציא אותה לפועל

"אני לא מופתע, יש כאן גם בעיה של אכיפה, מה עושים עם מישהו שחותם על הקוד עושה משהו רע או לא אתי?! אני לא חושב שזה יהיה משהו שישנה את העולם, אני אהיה צנוע בציפיותיי לגבי זה, אך יש לזה מקום ברמה המוסדית. המוסד עצמו יוכל להתעקש על כך שסטודנטים יתחייבו לקוד ובלעדיו הם לא יוכלו לסיים את לימודיהם. הדבר הזה ייעשה בתחילת תהליך הקבלה - כך הסטודנטים יידעו למה הם נרשמים בעצם.

"אפשר לתת למוסד הלימודים כוח נוסף והוא - למשוך את התואר, זו כבר תהיה פעולה קיצונית כאשר מישהו נתבע או הולך לכלא בגין אישומים. אם אנחנו מאמינים שניהול הוא מקצוע אז וודאי שכמקצוע הוא מחוייב לערכים מסוימים והשבועה היא דרך להגיד - יש לנו את הערכים הללו ואנחנו מתחייבים לערכים אלו בגמר הלימודים שלנו. ובתקווה שתהיה היענות של אנשים שמסכימים עם ההצהרה הזו".

בספרו האחרון של סמית': Mainstreaming Corporate Responsibility, הוא מזכיר את האחריות החברתית שיש לחברות בעולם העסקי, אותה אחריות שעלתה לכותרות בשלהי המשבר כאשר נטען כי הדבר היחיד בו התעניינו החברות הוא הגדלת הרווח המיידי וכיום הוא עולה לכותרות שוב כאשר הבונוסים בוול סטריט חוזרים למימדיהם המפלצתיים טרם המשבר וכך גם תלושי השכר הגבוהים. לדעתו של סמית', החזרה לשגרה הינה מהירה מדי ואינה מאפשרת למידת לקחים ראויה מהמשבר. "המשבר לא היכה עמוק מספיק ולאורך זמן מספיק בכדי שנלמד ממנו משהו משמעותי" אומר סמית'.

"בשם מיקסום הרווח, המנהלים עשו פעולות מסוימות שהרסו בעצם את הערך של אותם בעלי מניות ובסופו של דבר הרסו את החברות שלהם. כאשר ליהמן ברדרס ו-AIG הן הדוגמאות הקלסיות למקרים האלה.

"החשיבה של אותם מנהלים היתה רק לטווח הקצר ואז הם הצמידו את החשיבה האסטרטגית שלהם למחיר המניה כעת. כלומר, אם כמנהל, ישנה פעולה מסוימת שנראה לך שאתה יכול לעשות שתעלה את מחיר המניה, ואם אתה מפוצה על עשיית הדבר הזה, אז אתה תעשה את זה, גם אם בטווח הארוך זה יהווה בעיה לחברה.

ישנן חברות שבאמת שינו את דרך פעולתם?

אם נסתכל בחברות בזירה הפיננסית ונשים אותה במוקד, ישנם שינויים במבנה המענקים במספר חברות. זה מתבטא בסה"כ כסף שמשולם, או במעבר למענקים בטווח ארוך, כך שאולי לא תקבל את המענק שלך בשנה הראשונה אלא אולי רק אחרי חמש שנים, כאשר תראה את התוצאות הכספיות מההחלטות שקיבלת או ההשקעה שביצעת.

"דוגמא טובה היא קרדיט סוויס. החברה התפרסמה בכך שהיא, די מוקדם, תיקנה את גישתה למענקים, וכתוצאה מכך לא הוכתה כל כך קשה כמו חברות אחרות".

אם כך, אולי ארה"ב ויתר המדינות בעולם היו צריכות לרסן את הסיוע שלהן מעט?

"זוהי החלטה קשה מאוד לקבל, מיתון משפיע על אנשים רבים ואנשים רבים שסובלים ממנו".

העתיד שלך מתחיל כאן!

השאר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ חינם